<h1>בית יד להמאירי — הלכ' נט"י שער י"ג</h1>
<h2>דף טו:</h2>
השער השלשה עשר בביאור תכונת העמדת הידים בעת הנטילה, וכמה פעמי' צריך שיבאו המים על ידיו בנטילה אחת, במס' סוטה [ד' ע"ב] התבאר שהנוטל במים ראשונים צריך שיגביה את ידיו ר"ל אצבעותיו שמא יצאו מים חוץ לפרק ויחזרו ויטמאו את הידים וביאור דבר זה הוא שהנוטל צריך לשפוך מים ב' פעמים על היד, ראשונה לטהר את הידים ושניה לטהר את המים הראשוני' שקבלו טומאת הידים והוא שאמרו בתלמוד המערב בשמיני של ברכות [ה"ב] מים ראשוני' נוטל ומפסיק אחרוני' נוטל ואינו מפסיק מהו נוטל ומפסיק ר' יעקב או' שהיה נוטל ושונה כלומר שופך פעם ראשונה ומפסיק ואחר כך שופך פעם שניה כדי לטהר המים הראשוני' וכמו ששנינו במס' ידים [פ"ב מ"ב] מים ראשוני' מטהרי' את הידים שניים מטהרי' את המים שעל הידים אלא שיש מפרשי' נוטל ומפסיק לא שיהא צריך ליטול ולשנות שאם נטל ידו תחלה עד הפרק בשטיפה אחת דיו בכך ומנגב ידיו ואוכל אלא שביאור שמועת תלמוד המערב הוא שאם נטל חצי שיעור שביד וקודם שינגב הוא נוטל חצי השיעור הנשאר מן היד ליטול ידיו טמאות מפני שיחזרו המים שיבאו מחוץ למקום שנטל ראשונה ויטמאו את המים שעל מה שנטל ראשונה הואיל ולא נטהרו עדין ומפני זה צריך להפסיק בנגוב ומנגב אותו חצי שיעור ונוטל חצי שיעור האחר ושלא כר' ינאי שאמר בפרק ב' של גיטין [ט"ו ע"ב] ידים אין טהורות לחצאי' ושלא כדרך מה שפסקנו שם שנוטל קצת היד ואחר כך קצת האחרת והוא שיהא בראשון טופח להטפיח אלא שמ"מ הם מוכרחי' לפרש את הירוש' בדרך זה מפני שקשה להם על מה שפרשנו בו שנצריך לשפוך את המים ב' פעמי' מאחר שהראשוני' טהרו את הידים מה לנו לטהר את המים שעל הידים והלא הידים כבר נטהרו ואין המים הראשונים מטמאין אותן שאם כן מה טהרו המים הראשוני' ויראה לי הטעם שהמים שלא כיון בהם לנטילה כגון אותן שיצאו חוץ לפרק מקבלות טומאת הידים שמאחר שלא כיון בהם לטהרה לא טהר אותו מקום שהוא חוץ לפרק והואיל ולא טהר מקבל טומאת הידים עד שיחזרו עליהם מים אבל אם צמצם שלא לצאת חוץ לפרק או שכיון בכל הנטילה דיו בפעם אחת שלא כדעת גדולי המפרשי' וכן יראה לי לתרץ במה שהקשו על הירוש' שאמר שצריך ליטול ולשנות ממה שאמרו [ידים פ"ב מ"א] הנוטל ידיו בשטיפה אחת טהורות שנראה ממנה שאינו צריך ליטול ולשנות עד שתירצו בה רבותי ששטיפת שתי ידים כאחת בא להשמיענו שלא תאמר שיהיה צריך ליטול ידו אחת תחלה ואחר כך ידו (אחת) [אחרת] אלא אפי' שתי ידיו כאחת אעפ"י שבאים תחלה על היד הראשונה וממנה לשניה שאי אפשר לקלוח אחד לבא על שתיהן כאחת ואעפ"כ כשר ודוק' בשונה וכן יורה מה שכתבו גדולי המחברי' בספר טהרה [מקואות פי"א ה"ו] בנוסח זה נטל שתי ידיו משטיפה אחת טהור' ואין אומ' הרי זה כנוטל ידו אחת מן המים שירדו מעל ידו השניה וכן מה שכתבו בספר אהבה [ברכות פ"ו ה"י] יש לנוטל ליטול ידיו מעט מעט עד שיתן כשיעור ואם נתן כל הרביעית בשטיפה אחת כשר כלו' שרשאי ליטול מעט מעט פעם על ידו אחת ופעם על ידו השניה ואעפ"י שאין ידוע כמה מגיע לכל היד מן הרביעית ואם נתן כל הרביעית בשטיפה אחת כלומר על שתי ידיו ביחד כשר ודוק' בשונה ואין חוששי' שמא יבאו המים מיד ליד ואין לפרש בכאן שטיפה במקוה וכמו שפירשו במס' גיטין [ט"ו ע"ב] בענין ידו אחת בנטילה וידו אחת בשטיפה שאמרו שם או כולו בנטילה או כולו בשטיפה ופירשו בה במי מקוה שהרי אמרוה במס' ידים [פ"ב מ"א] בלשון זה נטל ידו אחת משטיפה אחת טהורה לשתי ידיו משטיפה אחת טמאות עד שיטול מרביעית ואעפ"י שלא הביאה אחד מן הפוסקי' מ"מ יצא לנו ממנה שעל שטיפה מכלי הוא אומ' כן ולדעתי אפשר לפרשה כמו שפרשתי בשצמצם שלא לצאת חוץ לפרק או שכיון לטהר כל מקום שהמים נוגעות בו ומ"מ לדעת גדולי המפרשי' שמפרשי' שצריך שפיכת המים שני פעמי' או אף לפירושנו בשלא כיון לטהר חוץ לפרק ולא צמצם שלא לצאת חוץ לפרק צריך להגביה את ידיו מפני שלפעמי' הולכי' המים הראשוני' חוץ לפרק והשניים אין יוצאי' כל כך ואם ישפיל את ידיו יחזרו המים הראשוני' שלא הודחו בשני' ויפלו על האצבעות שכבר הודחו שני פעמי' ויטמאו את הידים וזהו שאמ' במסכת סוטה [ד' ע"ב] שצריך להגביה את ידיו כדי שיצאו אף השניי' חוץ לפרק או שלא יחזרו אותן הראשוני' על האצבעות ובמס' ידים [פ"ב מ"ג] שנינו נטל את הראשוני' חוץ לפרק ואת השניי' עד לפרק וחזרו ליד היד טמאה ויש אוסרים מטעם זה שלא ליטול במי נטילת אחרי' וכן מצריכי' מטעם זה לשפוך המים על ידו אחת פעם ראשונה ושניה וכן על ידו השנית ושלא תגע בנתיים היד המודחת שתי פעמים עם אותה שלא הודחה אלא פעם אחת או ישפוך בבת אחת על שתי ידיו פעם ראשונה ושניה וזו היא ששנינו [שם] נטל את הראשוני' בידו אחת ואת השניי' בשתי ידיו הרי ידיו טמאות פי' שהיד שלא הודחה אלא פעם אחת מטמאת את שהודחה שתי' פעמי' וכן שנינו [שם] נטל ידו אחת ושפשפה בחברתה טמאה, יש מי שאומ' שאם נטל ידיו עד סוף פסת היד ר"ל עד מקום חיבור היד והזרוע אינו צריך להגביה ידיו כלל שאפי' יצאו ראשוני' על הזרוע ויחזרו ויפלו על היד מ"מ הרי אין הזרוע מקום טומאה שלא גזרו בטומאת ידים אלא עד סוף פסת היד. מים אחרוני' צריך שישפיל בהן את ידיו כדי שלא תעבור הזוהמה על ידי אותן המים על מקום שלא הגיעה תחילה וזהו שראינו לכללו בזה השער.
